בחירה של שמונה שניות
- הבלוג של אבי הרטוב
- 16 ביולי
- זמן קריאה 1 דקות
בין אדישות לאכפתיות: בחירה של שמונה שניות
שבת אחר הצהריים.ילדים בני 8–9 משחקים כדורגל בגינה הציבורית.הכדור יוצא משליטה, פוגע בי קלות בזרוע.אני מתכופף, מוסר אותו חזרה, וכבר ממשיך ללכת —ואז אני שומע מאחור:"אתה בסדר?"
הילד שבעט או אולי רק רדף אחרי הכדור, עוצר.הוא שואל שאלה פשוטה.אבל כזו שמזכירה את הכול.
כי בעולם שבו מכתיבים לנו איך לשרוד,העולם זועק שיהיו אלה שעדיין מסוגלים לראות.ואנחנו זקוקים ליותר כאלה שעוצרים —לא כי הם אשמים,אלא כי איכפת להם.
הייתי צריך לראות מי ההורים של הילד הזה.מצאתי אותם. הם קצת נבהלו.אבל אני רק רציתי לומר להם תודה.על חינוך כזה.על ילד שלא איבד את הקול הפנימי שזוכר מה זה אדם.שלא מוותר על האפשרות להתייחס.
וכמה מעט נדרש כדי לחרוג מהאדישות,וכמה הרבה זה משנה כשמישהו פשוט שם לב.
תגובות