ברכה לשנה החדשה

בחג הזה אני מביא בפניך את ליבי

ראש השנה מזמין התבוננות. וגם מזמין הקשבה מיוחדת. גם פנימה וגם לקולות הדממה הדקים שסביבינו , אלה שמגיעים מאי-שם. ובתוך ההקשבה הזו, נתבקשתי להגיד כמה מילים בקהילה שלי, קהילה מתפללת, לומדת, מרפאה, שמוסיפה בעולם מעט יותר יחד וקבלת אדם באשר הוא.

אז בערבו השני של החג, באמצע התפילות, בין "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת" לבין "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך", אמרתי כמה מילים שצמחו מתוכי בערבו של חג.

ואלה המילים:

בחג הזה, איך אבוא בפניך?

זה לא שלוש רגלים, לא חג הקציר, ולא חג של אסיף.

ואיך אבוא? מה אביא איתי?

אולי אביא מעט ממעשי ידי, יצירה שעמלתי עליה, מעשה שעשיתי למענך או למען ברואיך, או מהמעט שנגעתי בעולם בנסיון לעשותו עולם חומל יותר ואוהב מעט יותר?

אולי אביא בפניך ממילותי? אלה שרקמתי במחשבותי, אלה שאמרתי כדי לנחם או להעצים? או אלה שאמרתי בשבחך?

אולי אבוא בפניך בריקוד ובמנגינה? כאלה שמשמחים לב?

כמה אפשרויות שונות נתת בפנינו בחג הזה כדי שנבוא בפניך בתפילה, כזו של הודיה או של שבח או של בקשה.

ומכל הבחירות האלה, בוחר אני להביא ברגע זה בפניך את ליבי. פשוט. חשוף. פועם.

בעצם עכשיו כשאני חושב על זה, ליבי לא הפסיק לפעום ולו לרגע אחד מאז היוולדי. וכך כולנו.

ומה מבקש לב זה לומר מעצם זה שהוא פועם ברצף? תמיד פועם ברצף? לא כפוף לעונות השנה ולמזג האוויר, לא כפוף למצב הרוח הלאומי או האישי, לא כפוף לימי שלום או ימי מלחמה. הוא תמיד פועם.

כמו רוצה לומר, הנני. הנני כאן נוכח, זקוף, ניצב, מסכים, פועם. גם כשאני לא מסכים. הלב שלי נתן את הסכמתו להיות כאן.

וכמו רוצה הוא לומר הנני, בחג הזה הנני.

מסכים להישיר מבט אל הצל של עצמי, זה שאורב לי בפינה מדי פעם.

וכמו רוצה לומר: רוצה אני, בוחר אני. בוחר אני בחיים. בוחר אני לומר כן למה שיש וללמוד כל בוקר מחדש לאהוב את מה שיש, גם כשהוא לא בהכרח יפה בעיני.

וכמו רוצה לומר, רוצה אני ללמוד לאהוב יותר, ולהיות שותפך בהמשך הבריאה של העולם.

מבקש אני להיות שותפך בלהוסיף עוד אהבה ועוד רגישות ועוד כבוד אדם בעולם הכואב ודואב הזה.

מבקש אני בחג הזה את עזרתך, להמשיך לפעום מתוך תשומת לב בכל רגע ורגע למחשבותי, לרגשותי, להתנהלות שלי, לדיבור שלי, למעשים שלי, מתוך הבנה עמוקה שלכל אלה יש משמעות והשפעה על העולם כולו. כמו אדוות של אדם יחיד שמלטף את המרקם העצום הזה של משפחת האדם.

בחג הזה אני מביא בפניך את ליבי ומבקש לעובדך באמת ולשרת אותך ואת ברואיך באהבה ובנאמנות.

בחג הזה מביא אני את ליבי, ונושא תפילה: תן לו להמשיך לפעום בעוצמה ובשמחה, ובאהבה.

שנזכה לחיות יום יום עם תשומת לב ליופי שבראת ותשומת לב לזכות הגדולה שיש לנו להמשיך לעבד את הגן הפורה הזה ולברוא יחד אתך שנה מופלאה.

שתהיה לנו שנה שבה ליבינו יפעם באהבה ובפתיחות, שנזכה לרפא את העולם הכואב הזה, יחד.

היו ברוכים.

בחג הזה אני מביא בפניך את ליבי.

ואכן, מברך אני את כולנו, שתהיה שנה של לב פועם, פתוח, אוהב, וקשוב.

היו ברוכים